נַעֲלֶה עַל קִבְרוֹת עֲלוּמֵינוּ

וּבַיָּד אֵין גִּבְעוֹל וְאֵין פֶּרַח.

אַךְ הָרֵיחַ הָעַז שֶׁמֵּאָז

מְחַתֵּל עֵירֻמֵּי מַצֵּבוֹת.

הָאֵזוֹב עַל פֵּא־נוּן מְחַפֶּה,

הוּא מַזְהִיב בְּיַרְקוֹ הַגּוֹוֵעַ.

צְעָדֵינוּ נוֹשְׁקִים אֶת הַמּוֹךְ

הַמְרַפֵּד אֶת הַשְּׁבִיל אֶל הָעֶרֶב.

וְנִדְבַּק אֶל גָּדֵר הַחוֹסֶמֶת

אֶת הַדֶּרֶךְ מִבֵּית־הָעוֹלָם.

הַקְּבָרִים וְחִוְרוֹן הַשְּׁקִיעָה,

דּוּמִיַּת עֲלוּמִים שֶׁקָּמְלוּ.

*

גַּם אַחֲרֵי מוֹתוֹ

יִהְיֶה שׁוֹמֵר זִכְרוֹנוֹתַיִךְ.

אַתְּ תִּסְתַּכְּלִי בְּעָגְמָתֵךְ אֶל הֶעָתִיד.

אֶל הֶעָבָר־מֵעַל־קוֹצֵי־הַתַּיִל.

עַלְעַל אַחַר עַלְעַל

יִפֹּל נִקְטָף מִן הַכּוֹתֶרֶת.

וְצֶמֶד אֶצְבָּעוֹת כְּשֶׁל חָלָל

נוֹגְעִים מַגַּע עוֹפֶרֶת.

לֶחְיֵךְ תַּסְמִיק פִּתְאֹם,

רִיסִים יְפַלְבְּלוּ בְּרַעַד.

וְהוּא יִהְיֶה שׁוֹמְרֵךְ.

וְהוּא יוֹסִיף לִדֹּם –

וְאַתְּ אֶל אֶתְמוֹלֵךְ כּוֹרַעַת.