מִבַּעַד לַשֵּׁנָה נַקְשִׁיב לִסְאוֹן הַיָּם

וְהוּא קָרוֹב־לוֹחֵשׁ בָּאֲפַרְכֶּסֶת:

הִנֵּה הוּא לַחַשׁ הַפְּתָנִים

מִתּוֹךְ נִבְכֵי הִתְמַרְמְרוּת כּוֹסֶסֶת;

הִנֵּה הוּא רְתִיחָה בְּקֶצֶף דָּם

שֶׁלֹּא יִשְׁקֹט מִזֶּה עִדָּן וְעִדָּנִים;

הִנֵּה הוּא כְּרִבּוֹא שֶׁל קוּנְכִיּוֹת

עִם סִפּוּרָן הַמִּשְׁתּוֹלֵל בְּלִי רֶסֶן;

הִנֵּה הוּא רַעַד הַבְּכִיוֹת.

עֵינַיִם עֲצוּמוֹת מְנַחֲשׁוֹת בַּחֹשֶךְ

אֶת מַחְלְפות הַקֶּצֶף הֶעָבוֹת,

הֵן מַצְלִיפוֹת עַל פְּנֵי חוֹלוֹת הַנְּחֹשֶת

בְּגֶבֶס חַי, בְּשֶׁלֶג שֶׁנִּקְרַשׁ בְּמַשָּׁבוֹ.

וְרֵיחַ בָּא

שֶׁל מְטָרוֹת בְּפַרְדְּסֵי טֵבֵת, שֶׁל מֶלַח,

אַךְ בְּקִמְטֵי טִפָּיו, דּוֹמֶה, נֶחְבָּא

חֶלְקִיק אַחֵר, שֶׁל בֹּשֶׂם־פֶּלֶא.

מֵעֵבֶר לַזְּמַנִּים הוּא בָּא,

מִמַּעַל לְמֶרְחַב הַיָּם,

מִנִּי כּוֹכָב שֶׁבְּחֹזֶק יָד נֻפַּץ, כֻּבָּה,

אַךְ זָהֳרוֹ עוֹדוֹ קַיָּם.