נַעֲלֶה עַד פִּסְגַּת הָאֲפוֹר שֶׁבָּאֹפֶק,
צִלְלֵי בָּבוּאוֹת עֲטוּפִים בִּגְלִימָה,
בִּגְלִימָה לְלֹא צֶבַע עַל רֶקַע הַלַּיְלָה
הַמָּתוּחַ עַל פְּנֵי עַמוּדֵי הַבְּלִימָה.
אֲחוּזִים, עֲטוּפִים בִּגְלִימָה כְּמוֹ צֶמֶד.
נַעֲמֹד־נְבַכֶּה הַשָּׁעָה הַגְּדוֹלָה,
שֶׁהָרְתָה בְּרַחְמָהּ הַזָּהוּר אֶת הַפֶּלֶא,
אֲבָל לֹא הוֹצִיאַתּוּ לְאוֹר הָעוֹלָם.
נַעֲמֹד אֲבֵלִים עַל כָּל מַה שֶׁאָמַרְנוּ
וְעַל כָּל שֶׁשָּתַקְנוּ וְלֹא נֶאֱמַר
וְעַל כָּל דַּקַת־אֹשֶר בִּיַּשְׁנוּ פָּנֶיהָ
בְּאֵימַת הָאֱמֶת וּבַשֶּׁקֶר הַמַּר.
וְנַשְלִיךְ הַגְּלִימָה וְנֵרֵד מִן הָאֹפֶק,
בָּבוּאָה־בָּבוּאָה בִּנְתִיבָה מִשֶּׁלָּהּ.
וְיַפְלִיג כָּל אֶחָד בַּאֲגַם הָעַצֶּבֶת
אֶל בֵּיתוֹ בְּנִפְרָד. כִּי הַשַּׁחַר עָלָה.