גֹּוֵעַ לֵיל פּוּרִים, שׁוֹתֵת קִיא נִבְרָשׁוֹת

מֵרֹב שֵׁכָר וַהֲזָיָה, מֵחֲשָׁקִים בְּשֶׁפַע.

אֵד כֹּחַל אַחֲרוֹן נָמוֹג עַל הַשְּׁמָשׁוֹת

וְשַׁחֲרִית צוֹנֶנֶת וְחִוְרָה נוֹשֶׁפֶת.

הָעֲזוּבָה שׁוֹאֶגֶת בָּאוּלָם. הַתַּחְפּוֹשׂוֹת

בַּצַּד

(מִתְגּוֹלְלִים בְּקִרְעֵיהֶם פִּגְרֵי הַנֶּשֶף).

חֲנִית הַשֶּׁמֶש הָעוֹלָה בְּכֹחַ נִנְעָצָה

בַּעֲרֵמַת הַמַּסֵּכוֹת הַחֲמוּצָה־נִבְאֶשֶׁת.

וְהַחוֹרִים, חוֹרֵי עֵינַיִם, בְּרֵיקוּתָם הָאֲיֻמָּה

סָחִים סְתוּמוֹת בִּלְשׁוֹנָם הַמְשֻׁלֶּדֶת

עַל קֶסֶם חִזָּיוֹן חַד־פַּעֲמִי אֲשֶׁר הוּמַת,

עַל גַּלְגַּלֵּי חַיִּים אֲשֶׁר גָּלְשׁוּ אֶל חֶדֶל.

וּפִכָּחוֹן בָּקְרִי כְּעַיִט בָּא עַל הַפְּגָרִים

וְהוּא מְפַצְפְּצֵם בְּאֶלֶף מַקּוֹרִים.

תשט"ז