א

וְשׁוּב אָנֹכִי בִּלְעָדַיִךְ.

(נִמְחוּ הַשָּׁנוֹת כִּשְׁלֹשָה עֲשׂוֹרִים)

נִדְמֶה, לֹא בִּטֵּאתִי עֲדַיִן

אֶת הֶגֶה הַלֵּב הַקַּשּׁוּב

לְזִיעַ אַלְפֵי מַשּׂוֹרִים

בְּגֶזַע הַזְּמַן הַמְּיֻתָּם.

כְּשֹׁבֶל סָגֹל עַל אֲפֵר רִקְמָתַיִם,

כְּרֵיחַ לִילָךְ

עַל צֹהַר שַׁלֶּכֶת שְׁלֵוָה,

הוֹלֵךְ כִּלְיוֹן נֶפֶשׁ אֵלַיִךְ,

צוֹבֵעַ חוֹלִי בִּרְעָדָה קַלִּילָה.

אֲנִי מְרַחֵף מִגֵּוִי,

אֲנִי מְלַטֵּף אֶת שׁוּלַיִךְ

מֵעֵבֶר לַיָּם הָרָחוֹק.

ב

לַיְלָה. הַחֲצוֹת בִּצְלִיף הָרוּחַ

מְנַעֶרֶת אֶת שְׁנוֹתַי מֵעַל גַּבִּי.

הַבְּדִידוּת בְּעֶרֶשׂ הַגַּעְגּוּעַ

מִשְׁתַּפֶּכֶת בְּתִשְׁעָה קַבִּים.

הַמַּצָּע קוֹרֵא־רוֹחֵשׁ בְּצַחַר

(הֲמַרְגִּיז הוּא אוֹ מַשְׁקִיט?),

מִתְקַפֵּל עוֹלָם שֶׁאֵין לוֹ שַׁחַר,

מִתְגַּלָּה יֵשׁוּת אַחֶרֶת בְּמַשְׂכִּית – – –

וְחוּשִׁים נִתְחַדְּדוּ, הֶחְלִיפוּ כֹּחַ;

אֱמוּנַת הַנֹּעַר עַל מִצְחִי;

הַפְּתִילָה הִתְעוֹרְרָה לָשׁוּב־לִפְרֹחַ

בַּלַּהֶבֶת הַכְּחַלְחֶלֶת הַנִּצְחִית.

אָז בָּרִי לִי כִּי כָּמוֹנִי אַתְּ שׁוֹמַעַת

מֵעֶבְרוֹ שֶׁל הַמֶּרְחָק זֶה הַלֵּילִי

שִׂיחַ תֹּם שֶׁל כּוֹכָבִים זוֹרְחֵי־מִמַּעַל,

זִיעַ רַךְ שֶׁל הָעֵצִים הָאֲפֵלִים.

וּבִרְכַּת “לֵיל מְנוּחָה” שֶׁלִּי בְּרֶטֶט,

הַנִּגֶּרֶת מִלִּבִּי אֲשֶׁר הִצְעִיר,

מַבְזִיקָה אֵלַיִךְ בַּחֲלַל הַבֶּדֶד

כְּכוֹכַב שָׁבִיט מֵרוֹם יוֹרֶה גִצִּים.