שֶׁמֶשׁ

בְּגִגִּיּוֹת אוֹרֶיהָ

צוֹעֶדֶת עֲצֵלָה עַל תַּשְׁבְּצֵי כָּרִים.

שֶׁמֶשׁ

בְּמַדְחְסֵי כּוּרֶיהָ

עַל קֻבִּיּוֹת עָרִים.

וַעֲיֵפָה מֵאוֹר, מֵחֹם – הַתְּכֵלֶת.

וְעֵץ גּוֹוֵעַ בְּיַרְקוֹ.

הִנֵּה הַהֵלֶךְ

כּוֹרֵעַ בְּצִדֵּי דַרְכּוֹ.

וְנֶעֶצְמָה פִּתְאֹם הָעַיִן

לִרְאוֹת אֶת פְּצִיעָתָהּ שֶׁל הַמָּחֳרָת –

וְהִיא נִבְהָה כִּתְהוֹם הָאַיִן,

כְּנוֹף מִיַּרְקוּתוֹ נִכְרַת.