מוּטָב בְּלִי אוֹר-קוֹל:

מִבַּעַד לְפָּרוֹכִיוֹת שֶׁל כְּחֵלֶת שְׁחֹרָה

הַר-צִיּוֹן בִּמְלֹא אָרְכּוֹ

גָּחוּן עַל מוֹרָד,

שָׁקוּעַ בִּשְׁתִיקָה חֲלוֹמִית.

חֲפִירוֹת פָּעֲרוּ הַקְּרָבַיִם,

וְעָמְקָן מִטַּשְׁטֵשׁ בְּתַחֲרוּת עִם הָאֹפֶל הָרָם,

רֵיחוֹת שֶׁל חֵלֶב וּטְחָב

לוֹפְפִים קִמְרוֹנָיו שֶׁל קֶבֶר דָּוִד.

פִּיחַ זְמַנִּים מְלַטֵּף אוֹתִיּוֹת מֻשְׁמְשׁוּ

בְּסִדּוּרֵי-תְּפִלָּה חֲרוּכִים

וְעָשָׁן קַל עוֹבֵר מִקֶּרֶן זָוִית אֶל זָוִית.

מַצֵּבוֹת בְּמַרְתֵּף הַשּׁוֹאָה מְסַפְּרוֹת זוֹ אֶל זוֹ

*

וְהִנֵּה בִּרְדִידָהּ גּוֹן-הַדְּבַשׁ-הַחִוֵּר

עַל רֹאשָׁהּ הָרָכוּן כְּמוֹ שָׁם, כְּלִפְנֵי,

וּתְכֵלֶת עֵינֶיהָ זְגוּגָה

וּמַכְהָה עַל סִבְרָהּ,

יָצְאָה לִקְרָאתִי מִקִּבְרָהּ

אִמִּי