עם פטירתו של עזרא זוסמן

אוֹטוֹפּוֹרְטְרֶט אַחֲרוֹן מֵעַל שְׁנֵי הַנֵּרוֹת

שֶׁכָּבוּ בְּלֹא עֵת

הַחֹשֶׁךְ בּוֹלֵשׁ בֵּין כִּתְבֵי-הַיָּד שֶׁבְּכָל הַמְּגֵרוֹת

שֶׁל כָּל הַלֵּילוֹת וְשָׁב אֶל כַּפֹּרֶת הָאוֹטוֹפּוֹרְטְרֶט

קֻבַּעַת יָגוֹן הַשְּׁקוּעָה בְּתוֹשְׁבוֹת הָעֵינַיִם

עַל גְּדוֹתֶיהָ עוֹלָה

(כַּמָּה רַךְ. כַּמָה רַךְ). הַזְּלִיגָה הַחוֹלָה

מְמִסָּה אֶת שִׁכְבַת הַצְּבָעִים הָרוֹפֶסֶת עֲדַיִן

וְרַק הַחוֹרִים בִּכְאֵבָם הַמַּבְלִיחַ בַּחֹשֶׁךְ

אֶל הַסְּתָם

מֵעֵבֶר לַעֲצֵי הַתָּמִיד

כָּכָה, שָׁם.

הוּא עַצְמוֹ מִסְתַּכֵּל אֶל חוֹרֵי רוֹאוֹתָיו בְּלִי נִיד –

וְחֹד בִּעוּתוֹ קַרְדֹּם הַמַּפְנֶה אֶת הָעֹשֶף

מַקְשִׁיב. אוֹתִיּוֹת רוֹמְצוֹת בְּשָׁחֹר בְּאָדֹם

קוֹלוֹת מִן הַקֶּבֶר נְמוֹגִים בְּשְׁבִילֵי עָשָׁן

הוּא שָׁם וְהוּא כָּאן

אִזְדָּרֶכֶת שִׁנְתָה מְקוֹמָהּ

עֵירֹם וּנְשֹׁרֶת עַד תֹּם

כָּל הַלַּיְלָה פִּכּוּי הַשִּׂיחָה בְּלִי קוֹל. קִינָה.

הַשְׁלָמָה.

הַבְּרוֹשִׁים גָּבְהוּ.

צְעָדִים עֲשֵׂבִים, לֹא לִנְגֹּעַ בָּאָבָק שֶׁמִּתַּחַת

שְׁמוּט כָּתֵף. הוּא הוּא

הָאוֹתִיּוֹת פּוֹרְחוֹת בְּאֶלְמָן הַמְּיֻתָּם עַל תְּחִיחוּת אֲדָמָה.

כֵּן יְדִידִי. כָּכָה.