עֶצֶב מֻכָּר וְחָדָשׁ כָּל כָּךְ.

כָּל הַשּׁוּרוֹת הַיָּפוֹת שֶׁאֵינָן מִתְקַשְּׁרוֹת בֵּינֵיהֶן לְאוֹר

הַיּוֹם הַמַּבְלִיחַ

גּוֹלְשׁוֹת מֵעַל שְׁמוּרוֹת הָעֵינַיִם-שֶׁלִּפְנֵי-שֵׁנָה.

שְׁקַע בִּקְטִיפַת הַפִּיחַ.

נְסִירַת הַמְּטוֹסִים עוֹמֶדֶת

כְּמַנְגִּינַת לְוַאי לְיוֹרַת הֲזָיוֹת מִתְאַדָּה.

הַשְּׁבִיל בָּרָקִיעַ פָּסַק מִלְּהַגִּיר חֲלָבוֹ הַדַּל.

מַטְלִיּוֹת מַטְלִיּוֹת שֶׁל עָבִים בְּשִּׁפּוּל הַבּוֹרֵחַ.

בָּמָתִי, מְסֻגְנָן הַיָּרֵחַ.

וְעַכְשָׁו. וְאֶתְמוֹל. וּמָה אָז. מַה בְּעֶצֶם.

כָּל הַתְּשׁוּבוֹת נוֹלָדוֹת כִּנְפָלִים.

לֹא הֲבֵל הֲבָלִים.

לֹא קְרִיצָה שֶׁל נֶצַח.

רַק עֶצֶב –

וּמַה קָּדוֹשׁ מֵעֶצֶב?