לֹא יִהְיֶה עוֹד.

רַק הֶעָבָר שֶׁטַּעֲמוֹ עוֹמֵד

כְּלַפֵּי פְּנִים

לֹא תַהֲלוּכָה קְצוּבָה, אֶלָּא מֵרוֹץ חָפְזָה

עַל-גַּבֵּי-גְוִיוֹת-אַחַר-קְרָב בִּשְׁעַת קְרָב

מִתְמַשֶּׁכֶת כִּגְסִיסַת צִפּוֹר

הִנֵּה כְבָר נִמְרָטוֹת מִכָּל כִּרְכֵי הַסְּפָרִים

נוֹצוֹת הַחֲלוֹם

כָּל הַצְּבָעִים הָהֵם שׁוֹתְתִים דָּמָם

וְלֹבֶן סָתוּם בַּלֵּילוֹת מְהַלֵּךְ

בֵּין גּוּשֵׁי הַחֹשֶךְ,

פּוֹשֵׁר וְתָפֵל,

אָדִישׁ לִכְלָיָה מְמַשְׁמֶשֶׁת-זוֹחֶלֶת לָבוֹא

אֲדֹנָי הוּא הָאֱלֹהִים

(ז' פְּעָמִים) לִפְנֵי קִפּוּל טַלִיתוֹת