קוֹרְאִי הָרָחוֹק הַקָּרוֹב

קוֹרְאִי שֶׁלְּאַחַר כָּךְ וְכָךְ,

שִׁירִי בּוֹדֵד כָּמוֹךָ

וְרֵיחַ בְּדִידוּתוֹ לֹא דָעַךְ.

גַּלְמוּד כִּכְתֹבֶת פֵּא-נוּן

שְׁקוּעָה מֵעַל קֶבֶר נָטוּשׁ,

מְקֻפָּל תּוֹךְ עַצְמוֹ, שָׁכוּחַ,

עַלְעָל שֶׁל פֶּרַח תָּלוּשׁ.

בּוֹא אֵלָיו בִּשְׁבִיל חֲרוּלִים

בִּנְחִירֵי כִּסּוּף נוֹשֵׁף,

בּוֹא אֵלָיו עֲצוּם עֵינַיִם,

אֶצְבָּעוֹת גְּרוּמוֹת עַד כְּאֵב.

אֶצְבָּעוֹת בְּמִשּׁוּשׁ רַחוּם,

כְּתַב בְּרַיְל בָּרִחוּשׁ הַלֵּילִי;

אֶשְׁנַבִּים יִפָּקְחוּ לְפֶתַע

וְהָרוּחַ תֶּהֱמֶה חֲלִילִית.

מֵאֵלָיו יִקָּרֵא אָז הַשִּׁיר,

יִשָּׁמַע בְּהַרְבֵּה מוּבָנִים.

וַאֲנַחְנוּ נַקְשִׁיב אָז שְׁנֵינוּ,

אַתָּה וַאֲנִי.