יִצְרִי שׁוֹקֵעַ בְּאֵשׁ בֵּין־הַשְּׁמָשׁוֹת,

אוּלָם נַפְשִׁי בְּאוֹר־פְּלָאִים נוֹגַהַת;

נָטוּ אֵלֶיךָ אֱלֹהֵי נְפָשׁוֹת,

צִלִּי, אִם עַל בְּלִימָה אַרְחִיב הַצָּעַד…

בִּתַּרְתִּי אֶת עַצְמִי לְשִׁבְעָה בְּתָרִים:

בְּרִיתִי אֶת הַחֲלוֹם וְאֶת הַמֶּמֶשׁ, —

אַךְ עָט עֵיט הַגּוֹרָל מֵאֱשׁוּן־הָרִים,

וְאֶת יוֹמִי נָשַׁךְ שְׁפִיפוֹן הָאֶמֶשׁ, —

אֲבָל שָׁלַחְתָּ, אֵל, עַל אֲדָמוֹת

בִּשְׁעַת רָצוֹן — וְאוּלַי בְּיוֹם שֶׁל זַעַם —

אֶת אַהֲבָתְךָ — וְהִיא לִי תַּעֲמֹד

וְצַעֲדִי תָּכִין בְּסוּפָה וָרָעַם.

מֵעֵינַי תָּנֵץ בְּמַכְאוֹבָהּ הַחַד,

וְעָלַי תִּשְׁפֹּךְ אֶת נְגֹהוֹת הַסֵּבֶל;

שׁוֹתֵת הַלֵּב דְּוַיּוֹ, אַךְ גַּם יִחַדְּ,

וְעַל פְּנֵי הַתְּהוֹם יִמְתַּח הַחֶבֶל…

וְאֵלֶיךָ אֶתְפַּלֵּל: "אַל־נָא תָּסִיר

אֶת חַסְדְּךָ מִמֶּנִּי, בֶּן־הָעֹנִי:

הֵן אַהֲבָתְךָ אִם לָאָדָם תַּזְהִיר —

יְהַדֵּד אָז בִּיסוּרָיו שִׁיר הַעֶפְרוֹנִי".

תרצ"ז