נִיחוֹחַ הַלִּבְלוּב בְּפַרְדְּסֵי־הָדָר

יִרְוֶה גוּפִי, וּמִבִּפְנִים זוֹרֵחַ,

כִּי רָץ בְּרַהֲטֵי דָמִי סְחַרְחָר

שִׁכְרוֹן הַכְּחוֹל שֶׁל הַיָּרֵחַ…

וְתֵל־אָבִיב עִירִי שְׁקוּפָה הִיא כַּגָּבִישׁ,

וְהַבָּתִּים — כְּצַעֲצוּעֵי־חַרְסִינָה;

מִתַּחַת כַּף רַגְלִי יָרֹן כָּל כְּבִישׁ,

וְאֶת הַשִּׁיר אָבִין וְלֹא אָבִינָה.

מְבֻסֶּמֶת הַקִּרְיָה וּכְאִלּוּ אַוְרִירִית,

עַל אֶצְבְּעוֹת רַגְלֶיהָ מִזְדַּקֶּרֶת,

אֶל הַיָּרֵחַ, צָף בִּתְכֵלֶת זָהֳרִית,

כְּמוֹ עוֹגֶבֶת גַּנְדְּרָנִית נוֹהֶרֶת.

רָאשֵׁי בְּשָׂמֶיהָ לוֹ הִגִּישָׁה — וַיִשְׁכָּר,

נַפְשׁוֹ מִשְׁתּוֹקְקָה מְפֻצֶּלֶת

בְּרִבְבוֹת מַרְאוֹת עַל פְּנֵי הַיָּם הַשָּׁר,

מְפַרְפְּרָה בְּלַהַט וְצוֹהֶלֶת…

וְלוֹטוֹסֵי־זָהָב פֻּזְּרוּ עַל פְּנֵי הַיָּם, —

אַךְ גַּם נַפְשִׁי כְּלוֹטוֹס הַיָּרֵחַ,

הַיַּיִּן הַמְבֻשָּׂם נִמְסָךְ אֶל תּוֹךְ הַדָּם,

וּפַעֲמוֹן תְּשׁוּקוֹת בַּגּוּף צוֹרֵחַ.

כָּל שִׂיחַ, כָּל אַלּוֹן — לְפָנַי גְּוִיָּה,

אֲשֶׁר דִּבְשָׁהּ וְאֶת שְׂרָפָהּ זוֹלֶפֶת,

וּבְכָל אִשָּׁה אֶרְאֶה חֲלוֹם הָיָה,

אֲשֶׁר מִזִּכְרוֹנוֹ נַפְשִׁי נִשְׂרֶפֶת…

וְאוּלַי עוֹד לֹא הָיָה הַחֲלוֹם הַזֶּה,

וַאֲשֶׁר הָיָה — רַק תַּעְתֻּעֵי יָרֵחַ? —

הַפֶּלֶא הַגָּדוֹל הַלַּיְלָה עוֹד אֶחְזֶה

הָאשֶׁר עַל רֹאשִׁי עוֹד יִתְלַקֵּחַ…

תרצ"ח