עוֹד לֹא נָטָה יוֹמִי וָאַעַל אֶת הַנֵּר,

לִרְאוֹת בְּאוֹר נֶעְרָב דְּמוּתִי הַמְיֻגַּעַת, —

בְּמֵי־מַרְאָה קְפוּאִים הִנֵּה אֶרְאֶה בּוֹעֵר

כַּנֵּר לֵב מִזְדַּקֵּן, אוֹתוֹ הָאֹפֶל יָעַט;

בִּרְאִי יָמִים דְּמוּמִים הִנֵּה אֶרְאֶה עוֹד רַעַד

אֶבְרוֹ שֶׁל הַבַּרְבּוּר (גּוֹרָל שֶׁל מְשׁוֹרֵר),

בַּכְּפוֹר רֻתַּק הַמְּעוּף, וְהוּא גוּפוֹ גוֹרֵר

בְּאֶפֶס מַטָּרָה, מְרֻשָׁל־כָּבֵד הַצָּעַד…

בַּעֲיֵפוּת סְתָוִי נִפְלֵי מַאֲוַיַּי,

כִּפְתוֹתֵי שֶׁלֶג רַךְ, נָחִים עַל פְּנֵי חַיַּי

בִּבְכִי שֶׁלְּאַחַר־זְמָן — גְּסִיסָה אִטִּית־אִלֶּמֶת…

אַךְ מֵחֲלוֹם־הַתְּמוֹל, אָרֹךְ־שׁוֹמֵם־נֶעְגָּם,

לִקְרַאת מָחָר אֶסְלַד עוֹד מִקִּפְאֹון אֲגָם,

וּבְתוֹךְ עוֹלָם כָּפוּל נַפְשִׁי הוֹזָה־עוֹמֶמֶת.

ת"ש