הִתְפַּרְקֵד הָרְחוֹב כְּחָתוּל שָׁחוֹר,

בְּהִתְכּוֹכֵב עַל הַגַּגּוֹת הַנֶּשֶׁף,

הַדְּמָמָה — הִיא מַקְשִׁיבָה רַב־קֶשֶׁב:

לֹא יֶלֶד מֵחֲלוֹם רַע שָׁם נֵעוֹר.

בַּחֲצוֹת הַלֵּיל זֶה לֹא בְּכִי יֶלֶד —

זוֹ נַפְשִׁי עַל קֶרֶן שֶׁל כּוֹכָב

אֶת בִּכְיָהּ שׁוֹלַחַת הַנִּכְאָב,

וּלְפֶתַח הַתִּקְוָה שׁוֹאֶלֶת:

"עַל גָּדֵר דְּחוּיָה אֵלֶיךָ אֶתְפַּלֵּל,

עַד הֲלוֹם הִגַּעְתִּי בְּדֶרֶךְ תֹּהוּ,

מִיָּמִים עָבְרוּ וּמִיָּמִים יָבוֹאוּ

נִפְחָדָה אֶקְרָא אֵלֶיךָ, אֵל!

בְּעוֹלָמְךָ תָּעִיתִי כְּמֻכַּת־סַהַר,

עֲזוּבָה אֲנִי מֵאָב וָאֵם,

לְלֹא מוֹלֶדֶת, יָד וָשֵׁם,

וְאֵלֶיךָ — הֵן סָגוּר הַשָּׁעַר!..

עֲרֻמָּה בִּכְתֹנֶת הָעֳנִי

אֲחַפֵּשׂ הָאָב — אַיֵּהוּ? הַבְּמַרְזֵחַ

בֵּין דַּכִּים? וְאוּלַי הוּא בַּיָּרֵחַ?

אוֹ יִתְעַלֵּם בִּדְמוּת פְּלוֹנִי?..

צֵא, אֲבִי הַנַּעֲנִים, מֵהַמַּרְזֵחַ,

רְדָה־נָא מִסַּהַר אֶל לֵילִי,

לְהַחְזִיר לִי אֶת אָבְדַן צִלִּי, —

הַצִּילֵנִי נָא מִכֶּלֶב־רְחוֹב נוֹבֵחַ!..

הָהּ, כְּלָבִים רָעִים, חוֹרְצֵי־לְשׁוֹנָם

אֶל מוּל לְבָנָה חִוֶּרֶת!

אוֹי לִי מִבְּדִידוּת מַמְאֶרֶת

לְנֹכַח קִיר אָטוּם, נִזְעָם!

אֶת יָדְךָ שַׁלַּח וְנַהֲלֵנִי

עַל שְׁפָיִים, וְאֶל מֵי מְנוּחוֹת,

וּבַחֶלֶד תַּצְעִידֵנִי בַּטּוּחוֹת, —

מִמּוֹרָא יֵשִׁי יָדְךָ אָז תִּגְאָלֵנִי.

וְאִם אָז אֵלֵךְ בִּכְתֹנֶת הָעֳנִי —

יְחַלְּלוּ בָּהּ חֲלִילֵי אֱלֹהַּ,

וְאִם עַל סִפְּךָ אֶמְצָא מַרְגּוֹעַ —

יְרַנְּנוּ בִּי רֹן־הַבֹּקֶר עֶפְרוֹנִים"…

בַּחֲצוֹת הַלֵּיל זֶה לֹא בְּכִי יֶלֶד —

זוֹ נַפְשִׁי עַל קֶרֶן שֶׁל כּוֹכָב

אֶת בִּכְיָהּ שׁוֹלַחַת הַנִּכְאָב,

וּלְפֶתַח הַתִּקְוָה שׁוֹאֶלֶת.

תשׁ"א