שְׂרוּפָה בָּאֵשׁ עִירִי, כִּבְדַת הַסֵּבֶל,

מַר הַגּוֹרָל עָלֶיהָ לֹא פָּסַח;

שְׁוָקֶיהָ שָׁמְמוּ, עֲטוּפֵי אֵבֶל,

גַּן יַלְדוּתִי מִנִּי שָׁרְשׁוֹ נִסַּח.

אוֹי, קִישִׁינוֹב עִירִי, פִּנַּת מוֹלֶדֶת,

שָׁם נִעֲנַע עָרְשִׂי גִדְיִי לָבָן! —

מָה אֶל מַרְאוֹת־יַלְדוּת נַפְשִׁי נוֹדֶדֶת

הַיּוֹם וּמִתְנַגֶּנֶת מֵעָצְבָּן?..

הִנֵּה אֶרְאֶה הַבַּיִת, בּוֹ הַיֶּלֶד

חַי רִאשׁוֹנֵי יָמָיו בִּתְחוּם הָעִיר,

הַנַּחַל כְּאִלּוּ בָּא מִקַּצְוֵי חֶלֶד,

שִׁיר צְפַרְדְּעָיו, וְעַל שְׂפָתוֹ הַבְּעִיר…

מַה חֲלוֹמוֹת הִלֵּךְ אַגְמוֹן הָאָחוּ

עָלַי אָז, כִּי שִׂחַקְתִּי עַל הַסַּף,

וּמַה שִּׂיחוֹת־סְתָרִים אֲזַי לִי שָׂחוּ

הָעֲרָבוֹת עֵת רוּחַ בָּהֶן שָׁף?

צֹ’בַּן עִם חֲלִילוֹ מַה שָּׁר לָעֵדֶר

עַל תֵּל גִּבְעָה שֶׁל מִנְתָּה, אַפְסִנְתִּין?

הַיֶּלֶד הֶאֱזִין בְּצֵל שֶׁל גֶּדֶר־

זְמוֹרוֹת קְלוּעוֹת, וְלַפְּלָאִים הִמְתִּין.

אָכֵן נִפְלָא הָיָה, קוֹרֵן, רַב־טֹהַר,

עוֹלָם הוֹפִיעַ לִי כְּמִן הַצַּד,

רָאִיתִי רִאשׁוֹנָה בְּעַד הַצֹּהַר

שֶׁל בֵּית־אָבִי הַקָּט וְהַמְסֻיָּד.

שָׁם יְהוּדִים עוֹטְפֵי־פַּרְווֹת־שֶׁל־כֶּשֶׂב,

בָּלִים מַגָּפֵיהֶם, אוּלָם טוֹבִים

רֵיחוֹת מִשְּׂעַר זְקָנָם נוֹדְפִים: הָעֵשֶׂב

וְהַקָּמָה וּבֻסְתָּנִים נָבִים.

יְהוּדִים פְּשׁוּטִים, בְּסִלְסוּלֵי פּוֹרְנְיַלָה

עַל שֶׂה אוֹבְדָה יְסַלְסְלוּ נוּגוֹת,

וְעֵינֵיהֶם כְּמֵהוֹת לְאוֹת מִלְמַעְלָה —

וַי, הַחֻרְבָּן עַתָּה הֵן מְבַכּוֹת!

קְטַנִּים הַזִּכְרוֹנוֹת וּפְחוּתֵי־עֵרֶךְ,

אוּלָם בָּהֶם עוֹלָם בָּרוּךְ, פֶּלִאי,

מַרְנִין נַפְשִׁי, אִם רַב אוֹ מְעַט הַדֶּרֶךְ

אֶל גְּבוּל חַיַּי, מִנָּה לִי גוֹרָלִי.

כַּמָּה יָפְתָה עִירִי בַּצָּהֳרַיִם,

בְּנוֹסְסָהּ מוּלִי בִּבְרַק גַּגּוֹת,

בְּהַכְחִיל עָלַי כִּפַּת־שָׁמַיִם,

וְאַבְנֵי הַכְּבִישׁ כַּכֶּסֶף מַבְהִיקוֹת.

אַחֲרֵי הַגֶּשֶׁר, בְּמוֹרַד הַגֶּבַע,

מֵעֵבֶר מִשְׁכְּנוֹת דַּלּוּת עַמִּי,

קָסֹם קָסְמָה עִירִי עַל אַחַת שֶׁבַע

בְּהַעְפִּילָהּ עֲלֹות עַל הַר־כְּרָמִים.

מַרְאוֹת־יַלְדוּת, הַיּוֹם מַה תַּקִּיפוּנִי,

כִּי עַל חֻרְבַּן עִירִי אֶשָּׂא נְהִי?

נִמְחוּ עִקְּבוֹת הַמַּלְאָכִים לִוּוּנִי

מִבֵּית־אָבִי בְּדֶרֶךְ הָעֳנִי…

עִם כָּל בְּשׂוֹרָה רָעָה, הַדָּם הִקְפִּיאָה,

נָשָׂאתִי אֶת כַּפַּי לִשְׁמֵי מָרוֹם:

עֲשֵׂה־נָא נֵס, אָבִי, וְלֹא יַגִּיעַ

אֵלֵימוֹ הַגּוֹרָל זֶה הָאָיֹם!

רָעַד הַלֵּב לָאֵם, רָחַקְתִּי מֶנָּה,

אֵלָה מֻכַּת־הָרַעַם, אֵם דְּווּיָה,

אֲשֶׁר עַל בֵּן יַקִּיר, לֹא עוֹד יִרְאֶנָּה,

יוֹרְדָה עֵינָהּ דִּמְעָה בְּדוּמִיָּה.

וְאוּלַי הִיא נִשְׁאֲרָה, אִמִּי דוֹאֶבֶת,

עַל עִי הֶחֳרָבוֹת, תַּחְתָּן נִקְבַּר

כָּל מַה שֶּׁאָהֲבָה, שֶׁהִיא אוֹהֶבֶת,

בֵּית־הָעוֹלָם עִם כָּל יְקַר עָבָר?

אֵיכָה תֵּלֵךְ וְאֶת כָּל מַחְמַדֶּיהָ

הָאֵם, זוּ מַצֵּבָה חַיָּה, תִּטּשׁ,

אֶת מִי תִּפְקֹד, תִּפְרֹשׂ תְּשׁוּשׁוֹת יָדֶיהָ,

אִם לֹא עַל אֶבֶן זֹה תַּשְׁעִין הָרֹאשׁ?..

עוֹד אַאֲמִין, אַחַי, יָמִים יָבוֹאוּ,

הָרֶשַׁע יַעֲבֹר מִן הָעוֹלָם,

וְנִבְנְתָה עִירִי מֵאַבְנֵי בֹּהוּ,

אוּלַי יָפָה מִשֶּׁפַּיְטָן חָלַם, —

אַךְ לֹא תִּהְיֶה לְעוֹלָם חֶמְדַּת הַקֶּרֶת,

הַתֵּל, אֵלָיו אֶשָּׂא עַתָּה עֵינִי,

עָלֶיהָ דִּמְעָתִי עַתָּה נִגֶּרֶת,

עַל קִישִׁינוֹב עִירִי אֶשָּׂא נְהִי.

תשׁ"א