בִּקְרֹב קַו הַמַּשְׁוֶה רוֹשְׁמָה יָדִי בָּבוּאוֹת שֶׁבַּמַּיִם:
אִי שֶׁחָלַף עַל עֵינַי,
בַּיִת וּבוֹ
עוֹמְדִים הָעֵצִים בְּזָהָב
כִּבְיוֹם סְתָיו רִאשׁוֹן לְחַיַּי.
אָב אִלֵּם
רוֹאֶה בֶּעָבִים,
גּוּפוֹ הוֹלֵךְ
דְּבַשׁ וְרִמָּה.
אַחַר בָּאוּ שְׁחָפִים
מַלְבִּינֵי צַעַר
וְצִפּוֹר אִמִּי יָרְדָה
עַל כַּפִּי.
פַּעַם עָלְתָה גַם הַקֶּשֶׁת מִקְּצֵה הַסְּפִינָה עַד קִצָּהּ,
וְעֵינֵי שָׁקֵד לָהּ.