כָּבוּ כוֹכָבִים שָּׁם רָחוֹק בָּרָקִיעַ,
בַּחֶדֶר הַחשֶׁךְ דָּחוּס וְאָטוּם,
אַךְ פְּנִימָה בַּלֵּב הַשַּׁלְהֶבֶת הִפְצִיעָה
בְּאוֹר מְחֻדָשׁ כֹּה צָנוּעַ־דָּמוּם.
וְעֵין הַשִּׁירָה יְפַכֶּה לוֹ בְנַחַת
חֲרוּז לַחֲרוּז בְּלִי קוֹל וּמִלִים.
בְּזֹךְ מִשְׁתַּפֵּךְ אֶל הַלַּיְלָה הַלַּחַן
כְּרוּחַ עַרְבִּי עַל פְּנֵי הַגַּלִים.
נִדְמֶה הִתְעוֹרֵר הָעוֹלָם הַיָּגֵעַ
בְּעַיִן תְּמֵהָה מִשְּׁנָתוֹ הַכְּבֵדָה,
כֻּלּוֹ מַאֲזִין אֶל הַשִּׁיר הַנּוֹבֵעַ,
נִסְחָף לַמֶּרְחָק בְּחַבְלֵי אַגָּדָה.