עַל שְׂפַת הַיָּם הָרָחוֹק שָׁכוּחַ

יוֹשֵׁב בֵּין גֵּאוּת לְשֵׁפֶל.

רִמְזֵי אֵיזֶה אֹפֶק מוּחָשׁ,

מְבַצְבֵּץ פִּתְאֹם מִן הַשְּׁחוֹר

הַכֹּל כְּבָר הָיָה מֵאָחוֹר.

בֵּין יָשָׁר וּבֵין מְעֻוָּת.

אַךְ הַגַּב נִדְקַר מִמַּה שֶּׁחָלַף מִכְּבָר,

מִפִּגְעֵי מַהֻיּוֹת

הַכֹּל כְּבָר כָּמַשׁ בְּלֹא עֵת.

אָדִישׁ הַיָּם וְאָטוּם

הַשְּׁחוֹר לֹא נִכְסָף אֶל הַשַּׁחַר

וְהָעַיִן סְתָם מִסְתַּכֶּלֶת.

עַל שְׂפַת הַיָּם הָרָחוֹק שָׁכוּחַ

יוֹשֵׁב בְּהִרְהוּר מְטֻשְׁטָשׁ.

לְצִדּוֹ מַצֵּבָה ערמה.

מַצֵּבָה לְלֹא כְּתֹבֶת.

לֹא נֶחֶרְתוּ פֵּא נוּן,

תַּאֲרִיךְ לֹא נִקְבַּע.

בִּטְוַח מַגַּע־יָד עוֹמֶדֶת

מַצֵּבָה עַל־יָדוֹ צַיְּתָנִית.

כַּלְבָּה לְיַד אֲדוֹנֶיהָ.