נָכוֹן. בֵּין־הַשְּׁמָשׁוֹת קָצָר כָּאן

(וְאִם לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּדִמּוּי שָׁאוּל)

אָרְכּוֹ כִּקְפִיצַת חָתוּל.

אַף־עַל־פִּי־כֵן שָׁעוֹת יֶשְׁנָן, שֶׁבָּבוּאָה מְרֻטֶּשֶׁת

מִן הָהֵן הַזְּכוּרוֹת, שֶׁנָּסְכוּ

כּוֹסִיוֹת עָגְמָה וְכִסּוּף עָלוּם

וְאֵיזֶה זִכּוּךְ הָיָה,

עוֹלָמוֹת נִבְנוּ כִּמְטַחֲוֵי כְּמִיהָה אֶל

מה שֶׁלֹּא יֵאָמֵר וְלֹא יְתֹאַר כְּמוֹ

גַּם עַתָּה

נִתְקַלֵּף מֵהֹוִים שֶׁל קֶצֶף קָרוּשׁ בְּבוּעוֹת עֲצוּמוֹת.

שׁקוּפוֹת נְבִיבוּת

שֶׁל עִרְבּוּל צְלִילִים עִם הֶפְקֵרוּת צְרִימָה

שֶׁל מַגְרֵס מִלִּים־שֶׁלֹּא־כְּדַרְכָּן

עַל אַפָּהּ וְעַל חֲמָתָהּ שֶׁל שְׁפִיּוּת.

וּנְחַפֵּשׂ חֶבְיוֹן

לְפַלֵּל לַחֲלוֹם שֶׁל תְּמִימוּת