עַל סוּס לְעֹמֶק הַיַּעַר,

אֶל מֵעֵבֶר לַנֶּעֱלָם־הַבּוֹרֵחַ לָבוֹא – –

יַעֲמֹד לוֹ הַסּוּס בַּאֲטִימוּת זַרְבּוּבוֹ.

וְשֶׁמָּא מַקְשִׁיב גַּם הוּא לְקוֹלוֹת מְהַלְּכִים

בֵּין שֹׁרֶשׁ לְשֹׁרֶשׁ בְּסוֹד

עִם שְׂרֵפַת בֵּין־עַרְבַּיִם –

וּמַה צָּהֳלָה פִּתְאֹמִית זֹו

וּרְקִיעַת הַפְּרָסוֹת

וּנְשִׁיפַת הַנְּחִירַיִם?

יוֹם־יוֹם הַמַּאֲבָק עִם הָאֵשׁ הַשְּׁחוֹרָה

שֶׁל הַבָּשָׂר – וָאוּכַל.

שָׁלֵם יָצָאתִי מִן הַסְּעָרָה.

אַךְ רֶמֶץ הַחֵשֶׁק נוֹתָר. אוֹרֵב.

מִתְעַקֵּשׁ בְּעֶצֶם חֻמֹּו.

צוֹרֵב.

אֶעֱשֶׂה עוֹד לֵילֹות כַּיָּמִים,

אֵאָבֵק עַד כְּלוֹתוֹ. עַד אִפּוּס קִיּוּמוֹ.

רַק אָז –

וְעַד אָז?