אוֹתוֹ הַגֶּשֶׁם.

אַךְ טְבֶרְיָה כְּבָר אַחֶרֶת

בַּאֲדָר שֶׁבּוֹשֵׁשׁ לָבוֹא.

עַל רַבֵּי קוֹמוֹת מְטַפֵּס הָעֶרֶב

וּמַצִּית מֵרָחוֹק מֵאוֹת שַׁלְהָבוֹת

מִשְׁחָז שֶׁל יַהֲלוֹמֵי דִיאָדֶמָה

מֵעַל הַכִּנֶּרֶת בַּחֲצִי עִגּוּל.

וְהִיא עַתָּה בְּשַׁלְוָה מְנַמְנֶמֶת

וְאֵינָהּ זוֹכֶרֶת אֶת סִיּוּטֵי הַגְּבוּל.

אָמְנָם כֵּן.

וְאַשְׁמֹרֶת רִאשׁוֹנָה מְטַשְׁטֶשֶׁת

רָקִיעַ אָטוּם עִם כְּבִישִׁים.

וּפֶתַע סוּפָה שֶׁבְּזַעַם בּוֹחֶשֶׁת

אַבְנֵי גְדֵרוֹת וּכְבִישִׁים.

וּכְכָל שֶׁהַשָּׁעָה מִתְאַחֶרֶת

הָרוּחַ בַּגֶּשֶׁם נֶאֱבָק,

וּקְרִיעוֹת. נַהֲמַת חַיְתוֹ־טֶרֶף,

יְרִיּוֹת תּוֹתָחִים וִילֵל דַּק.

עוֹד מְעַט וְיִתְחוֹלֵל הַהֶרֶס,

תַּבְעֵרָה וְחֶרְדַת הֲפֵכָה,

וּלְמַטָּה תִּגְהַר הַכִּנֶּרֶת

זְעוּמָה. חֲנוּקָה. חֲשֵׁכָה.

עַד שַׁחֲרִית שֶׁל פֶּתַע יוֹרֶדֶת –

וּדְמָמָה. וּקְטִיפָה יְרֻקָּה

בֵּין שְׁכוּנָה לִשְׁכוּנָה מִתְפַּרְקֶדֶת.

מַשְׁקִיפָה עַל כִּנֶּרֶת רַכָּה.

עֲגוּרָן בְּצַוָּאר שֶׁל גִ’ירָפָה

פָּשׁוּט בֶּחָלָל הַתָּכֹל.

קוּרֵי הֲזָיָה שֶׁעָפָה.

מִסְתַּתֶּרֶת בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל.