לֹא בְּסֵפֶר וְלֹא בְּסֶרֶט

לֹא בְּמִשְׂחָק – עַל בֶּאֱמֶת

רִחֲפָה־טִיְּלָה הַתְּנוּמָה בִּכְנַפְנְפֵי קְטִיפָה

מֵעַל מִצְחָהּ אֶל עַפְעַפֶּיהָ

מְאַבֶּדֶת אֶת הַסְּפִירָה לְאָחוֹר

שֶׁל יִמְמוֹתֶיהָ לְאֹרֶךְ כָּל הַשָּׁנִים הַשָּׁנִים

כַּמָּה קָשֶׁה לִסְפֹּר

כַּמָּה חַמִים לִזְכֹּר –

מֵעֵבֶר לַקִּיר הַי פִידֶלִיטִי

עוֹשֶׂה אֶת שֶׁלּוֹ,

“אֲגַם הַבַּרְבּוּרִים” בִּדְבֵקוּת

עַד הֵיכָן הִיא שׁוֹמַעַת,

הֲרוֹאָה הִיא מַרְאוֹת

עוֹד נֶאֶחְזָה הַתְּנוּמָה בָּרִיסִים

וּכְבָר הַנְּשִׁימָה גֹוַעַת גֹּוַעַת גֹּוַעַת

מָתַי בָּא הַכְּבָר?

מֵעֵבֶר לַקִּיר כְּמִקֹּדֶם

הַהַי פִידֶלִיטִי עוֹשֶׂה אֶת שֶׁלּוֹ