וַאֲנִי

שֶׁשָּׁם לֹא הָיִיתִי

וְלֵילוֹת עַל לֵילוֹת רָאִיתִי הַכֹּל מֵרָחוֹק

מִשְׁנֵי עֲבָרָיו שֶׁל הַקִּיר

וְשָׁמַעְתִּי גַּלֵּי הַתַּקְלִיט

וְחַשְׁתִּי נְשִׁימוֹת אַחֲרוֹנוֹת אֶל

תּוֹךְ הֶחָלָל הַנָּמוֹג

וּבִצְבֵּץ לְעֵינַי בִּמְטֻשְׁטָשׁ מִפְלָשׂ אֶל הַתְּחוּם שֶׁל

מַעֲבַר יַבּוֹק,

נֶאֱחַזְתִּי רִטּוּט לְלֹא פֵּשֶׁר:

וְהָרוּחַ? מַה זֶּה רוּחַ?

זֶה כָּל הָאָדָם