אַשְׁרָיו
שֶׁשָּׁר וְעַתָּה הוּא יוֹדֵעַ לִשְׁתֹּק.
נֶאֱלָם הָאוֹר הָרַב. צִלָּתוֹ עֲדַיִן מְעִידָה עָלָיו.
פְּחוּתָה מֵחַמָּתוֹ.
מַבָּט אָחוֹרָה
לֹא בְּיָגוֹן. לֹא בְּזַעַם.
אָז הָיָה. וּנְקֻדָּה.
עַתָּה מְהַלֵּךְ מִפַּעַם לְפַעַם
לְאֹרֶךְ הַיָּמִים. לְאֹרֶךְ הַמַּיִם הַנָּעִים לְאַט.
גַּם הֵם יַגִּיעוּ לַיָּם.
לֹא לִדְחֹק.
יִתָּכֵן שֶׁתָּבוֹא הַשָּׁעָה. הַדַּקָּה.
עֻבַּר בְּרֵאשִׁית חָדָשׁ
שׁוּב יִתָּקַע
עַד אָז כָּבוֹד לַשְּׁתִיקָה.
השיר נכתב אחרי פגישה עם אמיר גלבֹּע
זמן לא רב לפני מותו