לֹא שְׁנֵיאוּרִי כָּאן הָעוֹלָם

לֹא שְׁנֵיאוּרִי שֶׁל מֶרְחַקֵּי אֶתְמוֹלַי

וְהַלּוּחַ אֵינֶנּוּ תַּרְסַ"ח –

תֹּאמַר: גַּם הַגִּיל. וַדַּאי שֶׁרָעָה הִיא חוֹלָה.

כָּךְ אוֹ כָּךְ

אוֹתוֹ מִבַּחוּץ אוּלַי

וְשׁוֹנֶה עַתָּה מִבִּפְנִים.

שֶׁהַשֶּׁפַע הָיָה אָז מַפְנִין.

אַגָּדוֹת שֶׁצָּמְחוּ עַל קַרְקַע הַמֵּאָה שֶׁעָבְרָה

וּפָשׂוּ הַמַּרְאוֹת וְהִפְרוּ הַסְּמָלִים

וְגִוְּנוּ כָּל דִּמּוּי בִּתְנוּעָה שֶׁל צְלָלִים וְעָלִים

בֵּין בְּדִמְמַת נוֹף וּבֵין בִּסְעָרָה

וְרָקְמוּ חֶזְיוֹנוֹת שֶׁל אָבִיב

וּנְשִׁירָה מֵעָל שֶׁל עָלֶה בְּבִצְבּוּץ נְבִילָה שֶׁל בְּשׂוֹרָה

כִּי כְּבָר מְמַשְׁמֵשׁ הַחֹרֶף וּבָא

וְחָלַף הַלִּבְלוּב הָאַחֲרוֹן

עַתָּה הוּא הַפְּשָׁט הַשּׁוֹפֵעַ יָרֹק

עַל שִׁפּוּעִים מִכָּל צַד

וּמֵאֲחוֹרָיו לְבָנוֹן וְחֶבְרוֹן