יָדַעְנוּ נוֹפִים רַבִּים.

אֲרָצוֹת רַבּוֹת יָדַעְנוּ. אַךְ

אָנוּ נוֹשְׁמִים בְּכוּכֵי זִכְרוֹנֵנוּ סְתוּמִים

נוֹפִים שֶׁמִּשָּׁם

וְרֵעַ שֶׁחָזַר עַתָּה כְּתַיָּר

מְסַכֵּם אֶת הַשָּׁם בְּאַכְזְרִיּוּת הַפַּשְׁטוּת:

מֵעֲיָרָתִי מִשֶּׁכְּבָר

כְּלוּם לֹא נוֹתַר,

רַק שֶׁלֶט: שֵׁם הַמָּקוֹם (שֶׁהָיָה)

וּבְבֵית הַקְּבָרוֹת נִתְצֵי מַצֵּבוֹת מְעַטּוֹת;

שֵׁמוֹת. אוֹתִיּוֹת נִפְלְחוּ.

הַמָּקוֹם הַקָּדוֹשׁ נִתְאַזֵּב בִּצְפִיפוּת

לֹא נִפְקָד. מִן הַסְּתָם יֵחָרֵשׁ בְּאַחַד הַיָּמִים.

הִיטְלֶר שָׁם לֹא הָיָה (אַךְ הָיוּ תוֹשָׁבֵי הַמָּקוֹם)

אֵין לִדְרֹשׁ פִּצּוּיִים וְשִׁקּוּם.

הַמַּלְכוּת יוֹדַעַת תִּכְנוּן.

וְהַמֵּתִים יְחַכּוּ בַּעֲזוּבָה וּבְדִידוּת

עַד גִּלְגּוּל מְחִלּוֹת.

וּמִמִּי לְבַקֵּשׁ חֶשְׁבּוֹן?

וּמִמִּי לְבַקֵּשׁ מְחִילוֹת?