מִן הָאֱמֶת הַמִּסְפָּרִית:

עֶשְׂרִים וְשֵׁשֶׁת אֲלָפִים אָמְרוּ ‘כָּךְ’ –

הִסְתַּגֵּר עִם הַסִּיּוּט

מְנֵה אֶחָד לְאֶחָד אַחַת לְאַחַת בְּלִי קוֹל

אֶת מִי שֶׁאִבְּדוּ הַשְּׁפִיּוּת

וְאָמְרוּ לְהַחֲרִיד

וְאָמְרוּ לְהָחִישׁ כָּךְ אַחֲרִית

הִסְתַּגֵּר בְּלִי לְהַבִּיט בָּרְאִי,

כְּבֹשׁ פָּנֶיךָ,

חֲזֹר בְּחֹשֶׁךְ לִבְּךָ בְּלֹא דַּל הַשְּׂפָתַיִם

עַל עֶשְׂרִים וְשֵׁשֶׁת אֲלָפִים,

עַל עֶשְׂרִים וְשֵׁשֶׁת חַלָּפִים.

דִּמְעָה לֹא תִלְטֹשׁ אֶת הָעַיִן,

אַךְ הָאֹזֶן כְּרוּיָה בִּכְמִיהָה לִבְלִיל שֶׁל קוֹלוֹת:

הִשָּׁמֵר

הִתְנַעֵר

רַחְמָנָא לִצְלָן

שִׂים רֶשַׁע לְאַיִן

מְנֵה מְנֵה

בְּנֵה בְּנֵה

1984