וְאָז תָּפַס פִּתְאֹם

אֶת הַקֶּשֶׁת וְעַל מֵיתָר שֶׁל סוֹל

הֵחֵל לִפְרֹט –

לֹא הַתְחָלָה. דּוֹמֶה הֶמְשֵׁךְ לְמַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ הוּקַם

לְעֵת־עַתָּה כְּשֶׁלֶד. וְהָאֶצְבָּעוֹת מַחֲלִיקוֹת וּמְפַרְכְּסוֹת עַל סוֹל

עָלֹה וְהִתְעַמֵּק עַד

גְּוִיעָה כִּמְעַט.

כָּךְ מְנַגֵּן הוּא לְעַצְמוֹ

שׁוֹמֵעַ אֶת עַצְמוֹ עַל סוֹל

שׁוֹקֵעַ נֶאֱבָק וּמִתְפָּרֵץ –

חַלּוֹנוֹת וּגְזֻזְטְרָאוֹת וּמַרְתְּפִים

מִסְתַּרְגְּלִים זֶה בָּזֶה

וְאוֹר הַיּוֹם נֶחֱנָק בִּגְלִישָׁה עַל סוֹל –

הַאִם פָּסַק?

שׁוּב גְּנִיחָה הֵגִיחָה פַּס בּוֹהֵק שֶׁל אוֹר.

וְאַשְׁרֵי הַמַּאֲזִין, כְּעֵדוּתוֹ שֶׁל הַבְּרַצְלָבִי:

הַבֶּעשְׁ"ט הָיָה שׁוֹמֵעַ דִּבּוּרִים מִפִּי כִּנּוֹר.

בּכחוֹל עיניִך

אַתְּ הַיִּלּוֹדָה שֶׁעֲדַיִן

שֵׁם לָךְ אַיִן.

כְּבָר מֻפְנֵית אֵלַי בִּכְחוֹל עֵינַיִךְ –

לְצַעֲרִי אֵינֶנִּי מְסֻגָּל לִקְרֹא בּוֹ

אֶת מְגִלַּת הַבְּטֶרֶם שֶׁבִּשְׁלַב הָעֻבָּרוּת

אַךְ מִדַּפְדְּפִים לְפָנַי בִּמְטֻשְׁטָשׁ וּבְקֶצֶב חָפוּז

קוֹלָאזִ’ים מִן הֶעָתִיד לָבוֹא

מִן הַסְּתָם בְּגִילַיִךְ: בַּת־הֵא וּבַת־חֵת.

בַּת־יוֹד־בֵּית. בַּת־יוֹד־זַיִן –

וְאָז מִתְבַּהֶרֶת לִי תְמוּנָה:

בְּפִנָּה עַרְבִית אַתְּ קוֹרֵאת

שִׁירִים שֶׁלִּי (לֹא תָמוּת בַּת־הַשִּׁיר!)

וּפִתְאֹם מַרְגִּישָׁה לְטִיפָה שֶׁל

רוּחַ עַל שַׂעֲרוֹתַיִךְ

וְלֹא תֵדְעִי כִּי מֵעוֹלַם הָאֱמֶת

רוּחִי הִיא שֶׁבָּאָה אֵלַיִךְ –

1985