כִּפַּת הַזָּהָב שֶׁבַּ“גַּן הַפַּרְסִי”

עַל צֵל הַכַּרְמֶל בְּחִיּוּךְ מִתְרַפֶּקֶת,

וִירַק שִׂמְלָתָהּ בְּעַשָׂרוֹת הַפַּסִּים

סוֹפֵג הֲזָיוֹת מִמַּמְלֶכֶת הַשֶׁקֶט.

מִכָּאן הַמִּדְרוֹן הַמְגֻיָּד בִּכְבִישָׁיו

מַחְלִיק לִטְבִילָה שֶׁל מִנְחָה מְרֻגַּעַת,

וְרֹחַק אַבְנִי בְּמִשְבֶּרֶת גְּבִישָׁיו

מוּל שֶׁמֶשׁ קֵיצִית, לְהָטֶיהָ שׁוֹפַעַת.

מִכָּאן, תַּחַת גַּג מְשֻׁפָּע וְרָעוּף,

הַבַּיִת־עַל־גַּיְא כְּמֵגִיחַ לָלֶכֶת,

לִגְלֹשׁ קַלִּילוֹת מִן הַגֶּבַע, לָעוּף

אֶל פַּס עֲנָנָה הַנִּמְשֶׁכֶת־נִמְשֶׁכֶת.

מִבֵּין לְמִשְׁזָר שֶׁל צַמֶּרֶת הַבְּרוֹשׁ

תָּצִיץ אֳנִיָּה דַקַּת־גֵּו וּמֻכְסֶפֶת;

שָׁקְעוּ בְּרִדְמָה אֲרֻבּוֹת כְּפוּפוֹת־רֹאשׁ;

סִירָה כְּבַרְבּוּר בִּפְזִיזוּת מְרַחֶפֶת.

הַיָּם בְּיַרְקוֹ הַחִוֵּר־הַכָּבוּי

לוֹקֵק בְּלִי חָשָׂךְ אֶת אֲבַץ הָרָקִיעַ.

בֵּין שְׁנֵי הַמְּזָחִים מִפְרָצוֹ נָח שָׁבוּי

וְרֹךְ אַדְוָתוֹ מְלַטֵּף וּמַרְגִּיעַ.