שַׁח עַל תִּלִּים עִם שִׂיחֵי הַחוֹלוֹת הַדּוֹקְרִים

אֹפֶק הַיָּם הֶעָטוּי בְּאֵדֵי הֶחָלָב.

בַּיִת נָטוּשׁ עַל גִּבְעָה בַּשָּׁרוֹן הַבָּקְרִי,

אֹדֶם עָבֵש מִתְרַפֵּק עַל כְּתָלָיו.

כְּתֹבֶת בִּלְשׁוֹן הָאִסְלָם עַל גַּבֵּי הַמַּשְׁקוֹף

כֹּחַל־עַל־שְׁחוֹר מִתְפַּתֵּל בְּתָגֵי מִסְתּוֹרִין.

שֶׁמֶשׁ אֲדָר מְרַצֵּד עַל הַגַּג וּמְנַשְּׁקוֹ,

רַעַד דָּהוּי תַחַת לֶטֶף כַּרְעֵי צִפֳּרִים.

דִּיר מְשׁוֹמָם עִם גְּדֵרוֹ הַדְּחוּיָה מִיָּמִים,

שַׁעַר נָעוּל עַל מַסְגֵּר הֶעֱלָה חֲלוּדָה;

כֶּלֶב בְּקוֹל מְיֻתָּם אֶל הַכְּחוֹל הַיַּמִּי

עַיִן שׁוֹלֵחַ, בִּרְדִיד גַּעְגּוּעֶיהָ לוּטָה.

כְּבִישׁ שָׁם לְמַטָּה הוֹמֶה. עַל תַּשְׁבֵּץ מִישׁוֹרִים

אֶלֶף פִּיּוֹת שֶׁל צִנּוֹר בַּפִּזְמוֹן הַמֵּימִי.

בַּיִת עוֹמֵד עַל גִּבְעָה בְּנִכְאֵי הִרְהוּרִים:

אֵי בְּעָלִים עֲזָבוּם בִּבְדִידוּת הָאֵימִים?