אֶבֶן עַל פִּיו שֶׁל הָעַיִן,
אֶבֶן לוֹחֶצֶת עַד זוֹב.
שְׁבִיל שֶׁטֻּשְטַשׁ בִּדְיוֹ־לַיִל;
לַח וְכֵהֶה הָאֵזוֹב.
רוּחַ כָּאן נָח מִדֵּי־עֶרֶב,
כִּי מִדְּרָכִים נִתְיַגַּע,
נָח בָּאֵזוֹב כִּבְתוֹךְ עֶרֶשׂ,
נָם בְּחִיּוּךְ שֶׁל תּוּגָה.
דֹק אַפְלוּלִית מִשְׁתַּטֵּחַ;
סָח הַבִּלְבֵּל לַחוֹחִית.
קוֹל שִׂיחָתָם מִשְׁתַּפֵּעַ –
צְלִיל שֶׁל שִׁבְרֵי זְכוּכִית.
גַּשׁ בִּדְחִילָה אֶל הָאֶבֶן,
שְׁחֵה אֶל הָעַיִן תַּחְתָּיו,
הַט אָזְנְךָ הַלּוֹהֶבֶת
אֶל הַנִּגּוּן הַנִּתְאָב:
שִׁיר הַפִּכְפּוּךְ שֶׁל הַנֵּצַח,
זַךְ וְצָלוּל וְקָצוּב;
כַּף בַּת־הַשִּׁיר עַל הַמֵּצַח.
לֶטֶף הַמּוֹר הֶעָצוּב.