עָרֹם הוּא הַיָּם. וְחֶלְקַת בְּשָׂרוֹ הַכָּחֹל
כֹּה רַכָּה תַּחַת זֹהַר שָׁמַיִם.
שׁוֹקֵט עַל שְׂפָתוֹ הַשְטוּחָה פַּס שֶׁל חוֹל
וּלְשׁוֹנוֹ מְלַקֶּקֶת אַדְוַת הַשּׁוּלַיִם.
טַנְטוּרָה שׁוֹמְרָה עַל הַיָּם וְצוֹפָה בְּלִי נִיד,
נִשְׁעָנָה לַמִּפְרָץ הַכֵּהֶה כְּמִקֶּדֶם.
דּוֹמֶמֶת לִבְנַת הַבָּתִּים הָאַבְנִית
וּמֻפְקֶרֶת בְּלִי גַג אֶל מוּל שֶׁמֶשׁ יוֹקֶדֶת.
נִרְדֶּמֶת אוּלַי אוֹ מֵתָה? מְחַכָּה לִבְשׂוֹרָה
שֶׁתָּבוֹא מִמֶּרְחָק וְהַכְּחוֹל תְּפַלֵּחַ:
מִפְרָשׂ קַל־צָחֹר מְשֻׁלַּש־הַחֻדִּים שֶׁל סִירָה,
שֶׁיַּזִּיל חִיּוּכוֹ הַכָּסוּף שֶׁל אוֹרֵחַ.
עוֹבֶרֶת סִירַת הַמִּפְרָשׂ וְזוֹקֶפֶת רֹאשָׁהּ,
לַמִּפְרָץ לֹא תָסוּר רֶגַע קַל אַף לָנוּחַ.
טַנְטוּרָה לִבְנַת הַבָּתִּים מִתְכַּנְסָה וּבוֹשָׁה,
וְעִצְּבוֹן הַבְּדִידוּת כְּמִקֶּדֶם יָפוּחַ…