מֵעַל יַעֲרוֹת הַכַּרְמֶל מִתְנַהֵל מִתּוֹךְ שׂבַע שֶׁל אוֹר הַיָּרֵחַ

נוֹשְׁמִים הַשָּׁמַיִם בִּתְכוֹל.

פְּגָמֵי הֶהָרִים טֻשְטְשׁוּ בְּכַנְפֵי זֶה הַלַּיִל הַמּוֹשֵׁחַ

כַּסְפּוֹ עַל מֶרְחָק מִתְפַּרְקֵד בְּשִׁטְחוֹ.

לִבְנַת הַבָּתִּים הַזְּרוּעָה עַל צַלְעוֹת הֹשִּׁפּוּעַ

חוֹלֶמֶת עַל פַּת שֶׁל מָחָר,

עַל עֵדֶר עֲתִיר עֲטִינִים לְיַד בְּדֹלַח מַבּוּעַ,

עַל הֶגֶה רִאשׁוֹן שֶׁל תִּינוֹק,

עַל שִׂמְלֹנֶת צַחָה.

הַכְּבִישׁ בִּתְנוּמָה נִשְׁתַּקַּע, בְּצִלָּם שֶׁל שִׂיחִים וְשֶׁל כֶּרֶם,

הַשְּׁבִיל עַל דְּשָׁאִים מִתְרַפֵּק וְנָדַם.

אוֹרוֹת, נִבְזָקִים בְּחֻלְשָׁה אֲדַמְדֶּמֶת־חִוֶּרֶת,

יִכְבּוּ מֵעַל אֹפֶק הַיָּם שֶׁנִּרְדַּם.

וְאֹרֶן אֶל אֹרֶן נִסְמָךְ בְּתִלּוּי שֶׁל גֻּלְגֹּלֶת,

לֵאֶה מִשְּׁרָבוֹ שֶׁל תַּמּוּז, מִצָּמָא.

דּוֹמֶה נִשְתַּתֵּק לֵב הַלַּיְלָה מֵהֹלֶם,

מִתַּחַת שַׁרְבִיט לְהָטָיו שֶׁל אַבִּיר הַדְּמָמָה.

– – – מִכַּן זָוִיתוֹ הָעֵצִי מִתְנַהֵר פַּרְצוּפוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד,

פַּרְצוּף דָּנִיֵּאל הַמַּרְקִיעַ אֶל שְׁבִיל הֶחָלָב,

וְיָד עֲדִינָה לֹא־מֵעַלְמָא־הָדֵין בְּתָוִים מְעַלְעֶלֶת,

קְלִידֵי הַפְּסַנְתֵּר מְנַתְּרִים – וּדְרוּךְ צִפִּיָּה הֶחָלָל.

אָזְנֵי אֳרָנִים חֻדְּדוּ, פָּתְחוּ אֶת לִבָּם הַשָּׁמַיִם,

הַקֶּשֶׁב הֵעִיר עֲשָׂבִים בְּשׁוּלֵי הַשְּׁבִילִים.

וְסַהַר עָמַד מִלֶּכְתּוֹ, מַגְהִיר אֶת שַׁמְנוֹ עַל הַזַּיִת,

כּוֹכָב בַּמָּרוֹם מִתְלַהֵב מִתִּשְׁפֹּכֶת צְלִילִים.