זַרְזִיף דַּקִּיק וְחַם מִפִּיו שֶׁל הֶבֶל צָבַע־תִּלַּע הַדֶּשֶׁא הַמּוֹכִי.

לְחִי רָקִיעַ עָטְתָה לַהֶבֶת,

הָאֳפָקִים נִדְמּוּ נְבוֹכִים.

וְשֶׁמֶשׁ, זָהֳרָה אָבַד לָהּ פֶּתַע,

צוֹנַחַת בְּדָמָה אֶל קֶצֶף יָם.

הָרוּחַ מִתְחַבֵּאת בֵּין הָרֵיֹ־בֶּתֶר

וּבִפְנִימָה כּוֹבֶשֶׁת עֶצֶבְיָה.

נִקְרָשׁ זַרְזִיף הַדָּם מִפִּיו שֶׁל הֶבֶל

וְהַגוּפָה לְיַד שִׁבְטוֹ סְרוּחָה.

הָעֵדֶר פֹּה עוֹמֵד בְּצִפִּיָּה נוֹקֶבֶת,

עֵינוֹ בְּגַעְגּוּעֶיהָ מְלוּחָה.

הָעֶרֶב רַד. אַךְ לֹא עָלָה יָרֵחַ,

וְאוֹר כּוֹכָב נִצְפַּן בָּאֲפֵלָה.

פְּעִי שֵׂיוֹת אֶת הַדְּמָמָה קוֹרֵעַ,

וְיִבְבַת הַכֶּלֶב אֲבֵלָה.

הֶבֶל נָח דּוֹמֵם, כָּבֵד, קְפוּא עַיִן

קֳבָל תֵּבֵל סוֹלֶדֶת בִּרְעָדָה.

בְּתַחְתִּיּוֹת הַלֵּיל קוֹרֵעַ קַיִן

אֶצְבְּעוֹתָיו הַמְגֹאָלוֹת בְּדָם.