סוֹרֶג בְּצִיציּוֹת קַרְחוֹ וּבִגְלִידָיו,

כְּבִגְדִילֵי נִבְרֶשֶׁת,

אֶל מוּל חוֹמָה מִטַּחַב מַחְלִידָה,

שֶׁמֵּעֶבְרָה תֵּבֵל חֵרֶשֶׁת.

וְשֶׁמֶש רְחוֹקָה גֹּוַעַּת בְּאֶלְמָהּ

בְּדִמְדּוֹמֵי טַיְגָּה וְשֶׁלֶג.

נִקְפֵּאת הָעַיִן בַּאֲרֶשֶׁת ''בְּשֶׁלְמָה?"

וּבָבָתָהּ כְֹדּם פּוֹזֶלֶת.

וְקַו נָדִיר שֶׁל פָּז פּוֹשֵר נִשְׁלָח

וּמַחֲלִיק עַל קְלָף הַמֵּצַח.

(הֵן אֵישֶׁהוּ הָיָה סִפּוּר שֶׁלֹּא נִשְׁלַם

וְהוּא נִכְרַת לָנֶצַח!)

גְבוֹהָה־גְּבוֹהָה חוֹמַת הַסֹּהַר הַחֲלוּדָה

וְעַל רֹאשָׁה עֲטֶרֶת תַּיל.

זָקוּר־דּוֹקֵר אֶת רוֹם הַתְּכֵלֶת הַגְּלוּדָה

מִגְדַּל צוֹפִים עֲתִיר עֵינַיִים.

מֵהֶם וָהָלְאָה סֵפֶר אַגָּדָה חָתוּם

וְאֵין קורֵא וְאֵין שׁוֹמֵעַ,

אַךְ פֹּה יוֹמְךָ אֶל מַמָּשׁוּת רָתוּם

וּדְוַי בְּלִי פוּגָה דוֹמֵעַ.