עַרְבֵי שַׁבָּתוֹת

נִשְׁקָפִים אֶל שִׁמְשָׁה מִכְחֶלֶת

כֵּדְיוֹ מֵעַל צֵחַר שְלָגִים.

עֵינֵינוּ בְּסוֹד נִבַָּטוֹת

אֶל מֵעֵבֶר לְאֹטֶם הַכֶּלֶא,

וְטֹהַר תְּכַלכַּל כִּפְלָגִים

אֶל קִרְבֵּנוּ נִגָּר.

דָּהֲתָה זֻהֲמַת הַכֻּתֹּנֶת,

עָטְתָה עֲמִילָן,

הִסְמִיקָה לְחִי שֶׁשֻּפְּתָה מִכָּפָן.

הַשֵׂעָר

כְּחָפוּף בִּידֵי אִמָּא בִּימֵי הַיַנְקוּת.

כְּבְדוֹנַג

זִיפֵי הַשָּׂפָם

נִתְהַדְּרוּ בְּרַכּוּת.

הָרֶגֶל טוֹפֶפֶת קַלּוֹת

מֵעַל לְחֶלְאַת תָּא הַסֹּהַר

לְעֵבֶר סוֹרַג הַחַלּוֹן.

לִקְרַאת כּוֹכָבִים כּומְסֵי־זֹהַר

בְּמֶרְחַק הַשִּׁלְשׁוֹם הַיּוֹקֵד

עֵינֵינוּ בְּסוֹד נִבָּטוֹת ־־

וְחַם הוּא הַסּוֹד הַפּוֹקֵד

אֶת הַלֵב בְּעַרְבֵי שַבָּתוֹת.