בִּכְדִי מַבָּטֵינוּ פּוֹנִים

לְחַפֵּש מַחְבוֹא אֶל כָּל רוּחַ ־־

כִּי תָּמִיד מִסָּבִיב זֶה הַנּוֹף הַצְּפוֹנִי:

אֳרָנִים וְלִבְנֶה וְאַשּׁוּחַ,

וְשָׁמַיִם כְּבֵדִים כְּמַכְבֵּשׁ אַכְזָרִי,

וְיַרְקוּת מְטֻשְׁטֶשֶׁת בְּשֶׁלֶג,

וּמְסִלַת הַבַּרְזֶל שֶׁמֵּעֵבֶר הָרִים

בְּאֵימַת הַמֵּרוֹץ מִשְׁתַּלְשֶׁלֶת.

־־ ־־ ־־ אֲדָנִים־אֲדָנִים בִּמְרוּצַת אֵימָה

מַסִּיעִים לַילָה־לַיְלָה רַכֶּבֶת.

(סוֹלְלִים פֹּה רִפְּדוּ בְּגוּפָם אֲדָמָה,

וּמִתַּחַת כָּל אֶדֶן פֹּה קֶבֶר.)

וַעֲשַׁן הָרַכֶּבֶת חוֹתֵךְ אֶת הַכְּפוֹר

וְגִצִּים מוּעָפִים עַל הַשֶּׁלֶג.

וְהַמָוֶת מֵנִיף גַרְזְנִּים עַד אֵין סְפוֹר,

וּמְחַפִּים הַשְּׁלָגִים עַל כָּל שֶׁלֶד.

דִּמְמַת הַטַּיִגָה.

הִיא קוֹבְרָה אֶת הַסּוֹד

בְּחֻבָּה הַקָּשֶׁה כְּבַזֶּלֶת.

רַכַּבוֹת מֵאֵימַת זֶה הַשֶּקֶט נָסוֹת.

וְהַלַיְלָה דוֹגִֵר עַל הָעֶלֶט.