הָאֹפֶל מְעֻבֶּה כִּשְׁחוֹר הַזֶפֶת.

מִתַּחַת לַמִזְרָן צוֹנֵן הַקֶּרֶשׁ הַמְסֻקָּס.

הַחֲלוֹמוֹת כְּבֵדִים.

סִיגָרִיָּה רוֹשֶׁפֶת

עַל פְּנֵי הַדוּמִיָּה בְּאֵפֶר גַּס.

וְעַין נִבְהָלָה רַק מְחַפֶּשֶׂת

מִפְלָט רִגְעִי בְּמִקְפָּתוֹ שֶׁל הָאֶשְׁנָב:

אוּלַי יַגִּיעַ חֶסֶד הַלְבָנָה בְּזֶרֶד כֶּסֶף

וְאוֹר הַכּוֹכָבִים יִגֻנַּב?

וּמִישֶׁהוּ נִנְעַר, נָגַע בַּשֶּׁכֶם:

אוּלַי תָּשִׁיר מִמַה שֶׁכֹּה הַלֵּב נִצְבָּט?

וְיָד אֶל הַבָּיָן בְּרִטְטָהּ נִמְשֶׁכֶת,

וְרֶגֶל מִתְנוֹעַעַת בְּקִצְבָּהּ.

הַשִּׁיר בָּא בִּשְבָרִים

(וְהַבָּיָן עוֹנֶה לוֹ,

נוֹשֵׁף וּמִתְמַשֵּךְ וְלִפְרָקִים יִשְׁקַע):

"אִשָּׁה תִּשְׁכַּח אֶת בַּעֲלָה בַּכֶּלֶא,

אַךְ אֵם אֶת בְּנָה לָנֶצַח לֹא תִשְׁכַּח"…

זֶה שִׁיר הָאַסִּירִים שֶׁל דּוֹר וְדוֹרוֹתַיִם,

וְהוּא מַזְלִיג כְּאָז דִּמְעוֹת הַתֹּם.

מֵעֵבֶר לַחַלּוֹן מִתְמַשְּׁכוֹת גִּדְרוֹת הַתַּיִל.

דּוֹמֶה הַלַּיְלָה לּא יָבוא עַד תֹּם.