לֵילוֹת לְבָנִים,

חִוְרֵי דְמָמָה כְּעִצבוֹנֵנוּ הַכָּבוּשׁ.

הַשֶּׁמֶשׁ מְהַלֵּךְ רָחוֹק בְּעֵמֶק הָאוֹקְיָנוּס,

הַסַּהַר עוֹד נִמְצָא בְּשִׁלְיָתוֹ

בְּרֶחֶם לֵיל.

אַךְ אוֹר מִבֵּית גְּנָזָיו שֶׁל הַצָּפוֹן

עוֹלֶה מֵעַל טַבּוּר טַיְגָה אִלֶּמֶת

וּמִתְמַתֵּחַ כְּצָעִיף צוֹנֵן,

עָצֵל,

נְטוּל גְּוָנִים וְרֵיחַ.

וּפִי שִׁבְעָה גָבַהּ קִמְרוֹן שָׁמַיִם

אֲשֶׁר שָׁכְלוּ אֶת כּוֹכְבֵיהֶם.

וּפִי שִׁבְעָה רָחֲקוּ הָאֳפָקִים ־־

וְעִצְּבוֹנֵנוּ הַכָּבוּשׁ גָּאָה פִּתְאֹם בְּזֶרֶם

וְעַל חִוְרוֹן מִפְרָשׂ דּוֹאֶה הוּא אֶל מֵעֵבֶר

בּוֹהִים צְרִיפֵי הָעֵץ.

נָמוֹגוּ הַלְבֵנִים כְּכֶתֶם יְרַקְרַק דָּהוּי ־־

וְדֶרֶךְ מוֹבִילָה אֵי־אָן.

וּמִגְדְּלֵי שְׁמִירָה זְרוּעִים בַּמֶּרְחַבְיָה

וְרִבּוֹאוֹת עֵינַיִם.