עוֹד אֶחָד מָעֳבָר אֶל צְרִיף הַמֵּתִים,

מִצְטָרֵף בְּשִׁלְדּוֹ אֶל צִבּוּר הַשְּׁקֵטִים.

כֹּה הַדֶּלֶת־יוֹם־יוֹם עַל צִירָהּ שׁוּב חוֹרֶקֶת,

מְלַכְסֶנֶת לִבְנַת הַשְּׁלָגִים הַבּוֹרֶקֶת

עַל גְּוִילֵי פַּרְצוּפים נכְתְּמוּ בְּמַדְוִים,

עַל צְלָעוֹת שֶׁשֻּׁפּוּ וּמַבְעוֹת אֶת הַטְּוִי,

עַל עֵירֹם שֶׁנִשְׁדַּף וּמוּטָל בִּקְלוֹנוֹ,

עַל כֵּהוּת אֲטוּמָה שֶׁל קֻפַּת חִדְלוֹנוֹת.

וַחֲלַל זֶה הַצְרִיף מְפֻטָּם עַד לִפְקֹעַ

וּמַזְרִיעַ עַל כָּל סְביבוֹתָיו אֵינְמַרְגּוֹעַ.

וּבְשֵׁנָה מַחֲנֵה הֶעָמָל כִּי יִשְׁקַע ־־

מְהַלֶכֶת קִינָה מִמִּשְׁכָּב אֶל מִשְׁכָּב.

הַבְּדִידוּת רוֹדָנִית עֲרִיצָה, מְרַסֶּסֶת

נַאֲקוֹת “קַדִּישִׁים” מֵעַל כָּל אֲפַרְכֶּסֶת.

וּמִישֶׁהוּ שָׁם כְּמִשְּׁנָת מִצְטַלֵּב,

וּמִי שָׁם קוֹרֵס מֵאֵימַת עֲטַלֵף,

וּמִי אֵין־אוֹנִים מִתְפַּלֵּשׁ וְכָנוּעַ

מְשַׁלֵּחַ רֹאשׁוֹ אֶל כַּנְפֵי הַגַּעְגּוּעַ.

וְעִם בֹּקֶר ־־ אֶחָד אֶל צְרִיף הַמֵּתִים

מִצְטָרֵף בְּשִׁלְדּוֹ אֶל צִבּוּר הַשְׁקֵטִים.