וְיֵשׁ:

סַהֲרֵי חֲצוֹתוֹת מַתִּיכִים

בְּדִילֵהֶם בְּתוֹךְ תְּכֵלֶת הַשֶּׁלֶג.

כִֹּידוֹנֵי אֳרָנִים נִקְרְשׁוּ

תַּחַת נֵטֶל הַלֵּיל וְהַגֶּלֶד.

וְשֵׁנָה נַחֲרָנִית־חַיָּתִית

בְּעוֹפֶרֶת לוֹחֶצֶת ־־

עַד הַטְבִּיעַ כָּל זִיק שֶׁל חֲלוֹם

בְּבִרְכַּת הָעִנּוּי וְהָעֶצֶב.

וּמַדוּעַ נֵעוֹר הַלֵּבָב

וּפָרְחוּ בְּפִתְאֹם הַכְּנָפַיִם?

וּמִמַּעַל לְקֶצֶף כְּפוֹרִים

מָה רוֹאָה בְּהִרוֹת כֹּה הָעַיִן?

הִיא רוֹאָה הַנּוֹפִים בַּדָּרוֹם

עִם בְּרוֹשִׁים, עַצֵי זַיִת וָדֶקֶל,

וְאַחֶרֶת הִיא תְכֵלֶת הָרוֹם,

וְאַחֶרֶת חֻרְשָׁה יְרַקְרֶקֶת.

וּבָתִּים אֲחֵרִים עַל גִּבְעָה,

וּמִישׁוֹר מְפֻסְפָּס עַד אַפְסָים,

וְהָרִים בְּחִוְרוֹן הַקְּטִיפָה

לוֹחֲכִים אֶת טַרְשֵׁי יְרוּשַָלַיִם.

כֹּה הָעַיִן רוֹאָה וְרוֹאָה

בַּחֲצוֹת תַּחַת בְּדִיל הַיָּרֵחַ,

כִּי מֵעֵבֶר לַכְּפוֹר הַצְּפוֹנִי

הַכִּסּוּף מִתְנַעֵר וּפוֹרֵחַ.