וְאֶחָד שֶׁלִּפְנֵי יְציאַת נְשָׁמָה

עוֹד לָטַשׁ אַחֲרוֹנֵי מַבָּטִים אֶל הַרַחַק

אֶל קִפְאוֹן הַדְּמָמָה

עַל רִבּוּעַ שִׁמְשָׁה מְפֹרַחַת.

וְהִלְחִישׁ קִלְלוֹת שְׁכִיב־מְרַע,

הַמַלְחִית עַל פִּתְחוֹ שֶׁל הַבֹּהוּ,

אֶל עוֹלָם שֶׁזָּלַל אֶת בְּשָׂרוֹ עַד גְּמִירָה.

אֶל עוֹלָם לֹא שֶׁלּוֹ הוּא.

וְשִׁנּוּ הָרְקוּבָה הָאַחַת

נִתְחַשְּׂפָה בְּאִיּוּם כִּמְפַגֶּלֶת

אֶת הכֹּל שֶׁנִּשְׁאַר לַמָּחָר

בֶּחָלָל הַזָּהוּם שֶׁמִּחוּצָה לַכֶּלֶא.

וְאַחֵר שֶׁקָּלַט קִלְלַת הַגּוֹסֵס

וְרָאָה קוֹלוֹתֶיהָ דְבוּקִים אֶל הַקֶּרַח,

נִתְרַחֵק אֶל הַלֵּיל זַעֲמוֹ לְכוֹסֵס.

לְהַחְנִיק אֶת צִפּוֹר הָאֵימָה הַנּוקֶרֶת.