לסלי קצנגולד

איש “ורד” ורובל

הָיֹה הָיָה וֶרֶד

וְהָיְתָה תּל אָבִיב אָז אֲחֶרֶת,

שָם הָיָה תַּרְנגולְד

וּשְמו מַר קַצֶנְגולְד.- - -

מַה חֲבָל

          כִּי נָבַל

                    אותו וֶרֶד!

וַחֲבָל עַל הָעֵת הָעובֶרֶת…

מִן הַיום שֶנָּפַל הַ – וֶּרֶד –

                    כְּמו עִוֶּרֶת

                    הָעִיר

אֵי הָאור? אֵי הַשִּיר?

בְּמִדְבַּר תֵּל אָבִיב

אֵין פִּינָה, אִין פְּנִינָה וְאֵין שְׁבִיב,

פַּיְטַנִים וְסופְרִים

בּ?¹ךְ נִבּוךְ כְּעִוְּרִים

מְהוהִים,

          דְהוּהִים,

                    וְתוהִים,

רֹאש עֻלְפֶּה, עֵט כְּלוּם=פֶה, לֵב בְּלֹא זִיק.

עַד מָתַי נֶאֱבַל?

יָד בְּיָד נַחֲזִיק

          בַּשוֹבָל

          שֶׁל “רוֹוָל”

מִן הַלֵּב אֶת הָאֶבֶן נָגוֹלְ(ד)

וְנִקְרָא שׁוּב: יְחִי קַצֶנְ גוֹלְ- - -ד!