בְּרוּכִים לִי הֱיוּ, אַחֲרוֹנֵי הַלֵּילוֹת שֶׁל אֲדָר,

מִתְכַּנְסִים אֱלֵי-תּוֹךְ אִצְטְלָה תְּכֻלָּה.

הַזְרוּעָה בְּאָבְנֵי יַהֲלוֹם וּבָרֶקֶת וְשֹהַם:

זֶה חֵיל הַצָּבָא,הַדּוֹלֵק בְּהִבְהוּב סְחוֹר לְסִירְיוּס,

הַמּוֹלֵך בְּכִפָּה שֶׁל דָּרוֹם!

בְּרוּכִים לִי הֱיוּ אַחֲרוֹנֵי הַלֵּילֹות שֶׁל אֲדָר!

תְּכוֹלְכֶם מִסְתַּנֵּן וְיוֹרֵד עַל שְׂרִידֵי הַשְּׁלָגִים הַנְּמַסִים.

שֶׁהוּעַם כְּבָר לָבְנָם מַעָשָן.

רַכְרוּכִית אֲוִירְכֶם גּוֹהֲרָה עַל שְׁדֵמוֹת וּשְׁלָחִין,

שֶׁיָצְּאוּ זֶה עַתָּה לְחֵרוּת מבתַּחַת עֲבִי חֲמִילָה

מְרֻפֶּדֶת בְּמוֹךְ –

וְעַכְשָׁו נְעוֹרִים הִשְׁתַּטְחוּ וּמְלֵאֵי תִמָהוֹן

עַל צָרַעַת טְרִיָה כִי פָּשְׁתָה עַל גַּבָּם…

שִׁקְטְכֶם, הַלֵּילוֹת, מִתְמוֹדֵד עַל שִׂיחֵי הַלִּילָךְ,

הָעוֹמְדִים בִּתְמִימוּת וְקוֹלְטִים אֶת לַחוּת שָׁרְשֵׁיהֶם:

הֵם הוֹגִים פִּתְרוֹנִים לְזַוְעוֹת הַחֲלוֹם הַחָרְפִּי.

בְּרוּכִים לִי הֱיוּ, אַחֲרוֹנֵי הַלֵּילֹות שֶׁל אֲדָר!

אֶל קִרְבִּי כְּבָר אֶסְפֹּג אֶת בְּשׂוֹרַת אֲבִיבְכֶם הַדַּקָּה,

שֶׁתָּבוֹא עִם עֶדְנַת נִדּוּפָן שֶׁל שַׁלְגָּנִיוֹת

(מְצִיצֹות מֵרִגְבֵי הֶעָפָר הַתָּחוּחַ),

מְהוּלָה בְּבָשְׂמָם שֶׁל פְּטוּרֵי סִגָּלִים

מַצְנִיעֵי נְבִיטָה בִּסְדָקִים שֶׁל מִדְרוֹן הַגְּבָעוֹת.

בְּרוּכִים לִי הֱיוּ, אַחֲרוֹנֵי הַלֵּילוֹת שֶׁל אֲדָר!

בְּרוּכִים לִי הֱיוּ עִם בְּשׂוֹרַת אֲבִיבְכֶם הַדַּקָה.

הָמְנַתְּרָה.

הַמְגָרָה!