בְּשִׁמְשַׁת הַחַלּוֹן הָשָׁחוֹר

מִדַּפֵּק הֶָעָנָף הַקָּרוּחַ

(נִמְלְקוּ טְרָפָיו הַסְמֻקִּים

כָּל הָעֶרֶב בְּזַעַם הָרוּחַ).

וְיָגוֹן בִּדְמָמָה מְנַגֵּן

מַנְגִּינָה יְשָׁנָה עַל גַּב צֶ’לוֹ

(מַה צוֹבְטִים שְַׁבְרִירֵי דִכָּאוֹן.

נִפְלְטוּ כִּפְּסוּקִים שֶׁל קֹהֶלֶת!)

לֹא יִכְלֶה זֶה הַלֵּיל לְעוֹלָם,

לֹא יֻצַּת אוֹר הַיֹּוֹם כְּמִקֹּדֶם

(כִּי צָלַל בַּתְּהוֹם אַרְגָּמָן

וַיִגְוָע בַּשַּׁלֶּכֶת הָאֹדֶם)

עַל בִּרְכֵּינוּ נִצְנָח מִתְבַּיְּשִׁים

וְנִדְּבַּק לָאָבְדָן הַדָּמוּעַ

(בְּשִׁמְשַׁת הַחַלּוֹן הַשָּׁחוֹר

מִדַֹפֵּק הֶעָנָף הַקָּרוֹחַ…)