שְׁנֵי צוּקֵי אֵיתָנִים שִׁרְבְּבוּ דַבָּשׁוֹת,

שֶׁסָּמְרוּ בְּדַרְדַּר וּבְתַיִל;

שְׁתֵּי רָמוֹת בְּזַעְּפָּן הָקּוֹדֵר רוֹחֲשׁוֹת –

תּוֹסְסִים עוֹלְמוֹתַיִם.

בֵּינוֹתָם הַתְּהוֹם עִם אָפְלָהּ הַנִּצְחִי.

הַתְּהוֹם הַצָּרָה מִתְעַמֶּקֶת.

מִתּוֹכָהּ יִשְׁאֲגוּ הַמָּאוֹס וְהַסְּחִי,

אֲבַדוֹן עַד אֵין חֵקֶר.

צוּק מוּל צוּק הִזְדַּקֵּר בְּמִדְרַךְ הַשְּׁרִירִים

בְּקַרְנֵי רְאַמָיו לְנַגֵּחַ,

קְרַב אַחֲרוֹן וְרִגְעֵי בֵּין כֹּחוֹת אַדִּירִים

עוֹד מְעַט יִתְלַקֵּחַ.

וְעוֹמֵד הַשָׂטָן שָׁם מֵעַל לְרֹאשָׁם

וּבְכָל צוּק הוּא תּוֹקֵעַ הַטֶּלֶף;

מִנְחִירָיו יִפְרְצּוּ עֲגִילֵי הֶעָשָׁן

עִם צְחוֹקוֹ אֶל הָעֶלֶט;

"הִתְנַגְּשׁוּ, הַצּוּקִים, מַהֲרוּ לְגַשֵּׁם

חֲמָתְכֶם הַרוֹגְשָׁה וְיוֹקֶדֶת.

עַרְעֲרוּ בְּמִצְוַת הַ’לְמַעַן' וּ’בְשֵׁם'

הַמַּעֲרָב וְהַקֶּדֶם!"

כֹּה פִּשַּׂק אֶת טְלָפָיו עַל עֶבְרֵי הַתְּהוֹם

הַשָּׂטָן הַשָּׁחוֹר הַגִּבֵּחַ –

וּבְאָזְנֵי עוֹלְמוֹתַיִם צְחוֹקוֹ הָאָדֹם

כְּלַהֶבֶת פִּעְפֵּעַ.