הַפְּאֵר שֶׁשָׁקַע עוֹד בְּטֶרֶם

בּוֹ אָדָם הָרִאשׁוֹן הִסְתַּכֵּל;

הַשִׁירָה שֶׁכָּבְתָה בָּאֹפֵל,

מֵעוֹלָם לֹא הָיְתָה עוֹד מוּשֶׁרֶת; –

תַּאֲוָה אֲשֶׁר בָּאָה עִם עֶרֶב

וְכָלְתָה מִבְּלִי פְּדוּת בִּדְמִי לֵיל;

כְּמִיהַת הַבָּשָׂר הַמְיַלֵּל,

דָּהֲתָה וְהֶחְוִירָה מִוֶרֶד;

כְּמוֹכֶם עַלְעֲלֵי זֶה הַפֶּרַח,

עִם יְבֹשֶׁת הַצְּחוֹר הַנּוֹבֵל,

כִּי מַתֶּם גַּלְמוּדִים בְּמוֹ צֵל,

לֹא שְׁזוּפִים מֵעֵינֵי הָאַחֶרֶת….