הַפְּרֵידָה לְמַעַן הִפָּגֵשׁ
פְּגִישָׁה שׁוֹנָה, אַחֶרֶת –
אֲנַחְנוּ מְעַטְּרִים אוֹתָה בְּזֵר פְּרָחִים;
בַּהֲגִיגֵי הָעֵרֶב.
וְהֵם שָׁטִים שָׁטִים, שָׁטִים,
רַצֵי הַזְּמַן בִּבְרַק הַפֶּלֶד,
עַד כִּי נִמּוֹג בָּעֶצֶב הַסָּגֹל,
שֶׁנָּח כַּצֵל עַל סַף הַדֶּלֶת.
מָחָר נָקוּם – הַצֵּל עָבַר
תָּפֵל הַצַּעַד.
אֶל עֶרֶב נְפַלֵּל,
אֶל הִשָּׁנוֹת חֲלוֹם,
אֶל בָּבוּאָה נוֹגְעָה-וְלֹא נוֹגַעַת.