עֶרֶב-עֶרֶב

אָנוּ נִפְגָּשִׁים בְּמַּבָּטֵינוּ,

עֶרֶב-עֶרֶב

חַי אַתָּה אֶת מִשְׂחָקְּךָ

עוֹלָמוֹת נִבְנִים מֵעֵבֶר לְבֵיתֶנוּ,

עוֹלָמוֹת בְּרֶשֶׁת הַקְּסָמִים שֶׁנִתְלַקְּחָה.

זֶלֶף הַחַיִים הָרַעֲנָן בּוֹלֵעַ

צֵל מִשְׂחָק וּמְעֻשִּיוּת.

מִישֶׁהוּ אֶת דֶמַע אֲמַתְּךָ גּוֹמֵעַ

וּמָשְׁבָּר מִכְאֵבְךָ-עַל-קֹטֶב-הַסִּיוּט.

וּמָשְׁבָּר מִכְּאֶבְךָ-עַל-קֹטֶב-הַסִּיוּט.

מִישֶׁהוּ רוֹנֵן אֶת רִנוּניךָ –

כִּי אַתָּה הַחַי

וְאֶמֶת חַיִּים בְּמִשְׂחָקְךָ

מִשְׁתַּלְהֶבֶת מֵעֵינֶיךָ.

וְיוֹמָם

אֲנַחְנוּ נִפְגָשִׁים בְּמַבָּטֵינוּ

וְאַתָּה חַיֶיךָ מְשַׂחֵק,

זִיּוּפְךָ מַלְחִית אֶל זָוִיוֹת בֵּיתֵנוּ.

עֶלְבּוֹנְךָ מַכְבִּיד כַּחֲתוּלָה בַּחֵיק.